חוקיות התקנת עמודי חסימה וחוק הנגישות
מאת: עמרי ארבל – מנכ”ל ובעלים של חברת ארבל שטראוס המייבאת, משווקת ומתקינה עמודי חסימה מסדרת x-last בישראל.
כיבואן, מתקין ומשווק, של עמודי חסימה אנו נתקלים בשאלות רבות בנוגע לחוקיות וכן במיקום המומלץ להתקנת עמודי חסימה. תשובתנו החד משמעית לסוגיות חוקיות היא שאין חברתנו מתמחה ומוסמכת במתן ייעוץ, אלא יבואנית ומתקינה בלבד. המלצתנו תמיד היא שיש להיוועץ עם גורם מוסמך מטעם העירייה, בעל השטח, מהנדס תנועה וכל גוף אחר אשר מוסמך לקבל החלטות ולתת רשיונות לביצוע התקנות בשטחו. בתור יבואנים תפקידנו הוא להציג בפני הלקוח את מגוון המוצרים שיש בידנו ולהעמידם מולו למכירה. בתור מתקינים אחריותנו היא לבצע את עבודת ההתקנה בצורה המקצועית ביותר, תוך כדי הפרעה מינימאלית לסביבה. כמו כן במידה ואנו מוכרים מוצר וההתקנה מבוצעת באמצעות קבלן שמונה ע”י מזמין העבודה אנו מקפידים לתת הנחיות מדויקות על מנת שהמוצרים אותם אנו מייבאים יותקנו בצורה הנכונה ביותר לתפקוד המוצר לאורך זמן.
התקנת עמודי חסימה
במהלך 3 שנים האחרונות חברתנו החלה בשיווק של עמודי חסימה מסדרת x-last שעל יתרונותיהם ארחיב בהמשך. תוך כדי שיווק המוצר בעיריות רבות בארץ ביצענו אינספור הדגמות להוכחת יכולות המוצר שלנו ונפגשנו עם בעלי תפקידים ומקבלי החלטות בנוגע להתקנת עמודי חסימה על מדרכות ברחובות ערים.
גילינו שקיים בלבול גדול בנוגע לאיזה עמוד חסימה מותר להתקין ואיפה. עד היום אם אשקלל את כל ההנחיות והדרישות של 5-7 עיריות גדולות מולם אנו עובדים, לא אצליח לתת תשובה אחת וחד משמעית שכולם מסכימים עליה ולפיה צריך לנהוג, שכן מלבד דברים שבעל פה לא מצאתי ולא הוצג לפני מסמך רשמי בנוגע.
אם בכל זאת אנסה לסכם את כל הדעות והדרישות בהם נתקלתי, הם יהיו מורכבות ממספר סעיפים:
- עמודי חסימה חייבים לעמוד בחוק הנגישות.
- עמודי חסימה חייבים להיות בגובה של מינימום 55 ס”מ מעל פני המדרכה וקוטר העמוד צריך להיות בקוטר של מינימום 15 ס”מ.
- עמוד חסימה חייב להיות בעל ניגוד חזותי עם הסביבה ומחזיר אור בחלקו העליון. בנוסף מחזיר האור חייב להיות משוקע בעמוד.
- עמוד חסימה חייב להיות בעל יכולת למניעת התפרצות של רכבים למדרכה, על מנת להגן על הולכי הרגל מפני רכבים.
- עמוד חסימה צריך להיות מותקן במרחק שיאפשר פתיחה דלת של רכב חונה במקביל למדרכה.
מתוך השאלות הרבות שעלו מבין לקוחותינו (וגם מהמלומדים מבניהם) ובעקבות שלל האינפורמציה שלעיתים גם לא עלתה בקנה אחד עם מה שקורה בפועל בשטח ומתוך סתירה לפעמים בין הנחיות של עיריות שונות, החלטתי לנסות ולחקור, מה בעצם אומר החוק, אשר מהיותו חוק צריך להיות חד משמעי וברור, שכן כפי שהסברתי, תשובות חד משמעויות, ברורות ואחידות לא הצלחתי לקבל מגורמים שתפקידם הוא להכתיב את ההנחיות לביצוע.
בחיפוש נרחב ברשת האינטרנט באתר של משרד התחבורה, אתרים העוסקים בחוק הנגישות ועוד אתרים רלוונטיים, הצלחתי לצמצם את המידע ל 2 מסמכים רלוונטיים, עיקריים שמתייחסים לעצמים נייחים בכלל ולעמודי חסימה בפרט המותקנים על מדרכות.
הקישורים הם:
האסמכתא הראשונה בה מאוזכרים עמודי חסימה הינה “תקן ישראלי ת”י 1918 חלק 1” העוסק ב נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות.
החוברת הינה חוברת של מכון התקנים הישראלי ועוסקת במתן הנחיות מינימאליות לתכנון בניינים וסביבת חוץ שתאפשר את השתלבותם של בעלי מוגבליות (לדוגמא נכים בכסאות גלגלים) “בדרך שוויונית, מכובדת, עצמאית ובטיחותית”. בין היתר מתייחסת החוברת בהגדרת “כניסה נגישה לבניין” , “נגישות חניה”, מיקומים וגבהים של לחצנים (מעליות, רמזורים של הולכי רגל), מידות ושיפועים נגישים לכסאות גלגלים ועוד סעיפים רבים וחשובים.
- בפרק 2.9.3.4 מופיעה באופן חד פעמי התייחסות ספציפית ל עצמים המותקנים בדרך נגישה “כגון: עציץ או מתקן המשמש למניעת חניה או מעבר רכב” הפרק מלווה בשרטוט המראה דרישות מפורטות של איך “מתקן המשמש למניעת חניה או מעבר רכב” צריך להראות.
האסמכתא השנייה שמצאתי ומוזכרים בה עמודי חסימה היא חוברת של משרד התחבורה ומשרד הבינוי והשיכון שנקראת “הנחיות לתכנון רחוב בערים – מרחב הרחוב”
החוברת מחולקת למספר פרקים שתמצית כולם היא תכנון ויצירת “מסגרת מנחה לקיום תהליך תכנון מסודר, שיטתי ובהיר, שבעזרתו ניתן ליישם את המדיניות לפיתוח המרחב הציבורי” הרעיון הוא “ייעול והשבחה של המרחב הציבורי בעיר וע”י כך לתרום לעיצוב העיר כמקום שטוב לחיות בו” כאשר המטרה היא “יצירת רחובות בטוחים, נגישים ואנושיים יותר” ו ” חלוקה חדשה של המרחב הציבורי בין התנועות השונות בעיר תוך מתן עדיפות “לתנועות הרכות” (הולכי רגל ואופניים) ולתחבורה הציבורית על חשבון התנועות ברכב פרטי”.
בין היתר החוברת מגדירה כאמור את מרחב הרחוב בצורה מאוד ברורה ומחלקת אותו למספר אזורים כגון: רצועת הליכה, רצועת דופן, צומת, שבילי אופניים ועוד. החוברת מתארת באופן מדויק מה צריך לעשות ואיך, כדי ליצור רחוב טוב יותר לכולם.
מתוך החוברת, הפרקים הרלוונטיים לעצמים נייחים ולעמודי חסימה הם פרק 5 ופרק 6.
בפרק 5 ישנה התייחסות מפורטת בטבלאות לפי מידות, צפיפות, השימוש ברחוב ומרכיביו המגדירות בדיוק את חלוקת הרחוב לשטחים עיקריים ומשניים שלפיהם בהמשך ניתן יהיה להבין מה מותר להתקין והיכן בדיוק.
מתוך פרק 5 עמוד 85
פרק 6 הנקרא “תשתיות הנדסיות ועצמים נייחים ברחוב” הינו הפרק העיקרי לעניין עמודי חסימה, שכן קיימת באופן ישיר התייחסות לעמודי חסימה.
הפרק נותן הנחיות ועקרונות כיצד להתקין עצמים נייחים ברחוב (“עצמים נייחים על קרקעיים”) כגון עצים, ספסלים, עציצים, תשתיות רחוב, פחי אשפה ומחזור, עמודי תאורה אמצעי כיבוי אש ועוד.
לסיכום:
לאחר קריאה מדוקדקת של 2 החוברות הבנתי שהרעיון של שתיהן הוא בעצם, כפי שכבר הוסבר, ליצור סביבה בטוחה והגיונית לכל המשתמשים בדרך, כולל כמובן את בעלי המוגבלויות.
מאחורי כל סעיף וסעיף בהנחיות ובעקרונות קיים היגיון בריא שחייבים להתחשב בו לפני התקנת כל עצם ברחוב.
אם לא הייתי חשוף לשאלות ולדעות הרבות שעלו מבין לקוחותינו והייתי מחפש את ההנחיות הנכונות, סביר להניח שהחוברת “הנחיות לתכנון רחוב בערים – מרחב הרחוב” של משרד התחבורה ומשרד השיכון היא החוברת הנכונה ויש בה את כל המידע הנחוץ למתכנן הרחוב.
מכיוון שחוק הנגישות עלה לא אחת בפניי בעניין של עמודי חסימה, אני חושב שיש מקום לשלב את ההנחיות של חוק הנגישות ביחס לעמודי חסימה אך כגורם נלווה בלבד, להנחיות מתוך החוברת “הנחיות לתכנון רחוב בערים – מרחב הרחוב” שכן גם החוברת “הנחיות לתכנון רחוב בערים – מרחב הרחוב” מתייחסת באופן הגון ושווה לכל המשתמשים ברחוב כולל כמובן את בעלי המוגבלויות.
אם כך, היכן מותר להתקין עמודי חסימה ובאיזה עמודי חסימה צריך להשתמש?
ראשית יש להבין את אופן השימוש ברחוב, מידותיו וצפיפות המשתמשים בו כפי שמאופיין בפרק 5 בחוברת.
להל”ן החלוקה של רצועות הרחוב לפי מידות מינימאליות. (כל מה שמעבר למידות אלה מפורט בהרחבה בחוברת בפרק 5):
ע”פ הנחיות החוברת “הנחיות לתכנון רחוב בערים – מרחב הרחוב” פרק 6 המיקום המומלץ ביותר להתקנת עמודי חסימה על המדרכה הינו רצועת העזר, אשר אינה נתיב ההליכה הראשי ברחוב. (באופן כללי החוברת מנחה להתקין ברצועה זו את כל “הפרטים” שעלולים להוות מכשול למשתמשים בדרך כגון פחי אשפה, עציצים, ספסלים, עמודי תאורה ועוד).
בהתקנת עמודי חסימה ברצועת העזר ובכלל יש להיצמד להמלצות הבאות:
- “אין להתקין עמודי חסימה ברצועה המיועדת לתנועה כלשהיא” – רצועת אופניים, הולכי רגל, רכב מנועי וכ”ו.
- עמודי חסימה יותקנו ברצועת הדופן בכפוף להגבלות המופרטות בחוברת.
- ניתן להתקין עמודי חסימה “ברצועת החניה – בין מפרצי החניה”
- ניתן להתקין עמודי חסימה ” במפרדה בין מסלולי הנסיעה”
- ניתן להתקין עמודי חסימה “בשטחים שאינם שמישים לתנועה ולפעילות” “ובתנאי שלא יהוו מטרד להולכי הרגל ולנהגי המכוניות” כגון: איי תנועה, פינות רחוב, רחבות וכיכרות.
- בבחירת מיקום התקנת עמודי חסימה, יש לצמצם ככל הניתן את הקונפליקט ולמזער את הפרעתם לתפקודי הרחוב בהתאם למרחקים המפורטים בטבלה 6.1
- בהתקנת עמודי חסימה יש להקפיד על מרווחים שווים בין עמוד לעמוד.
- כדי למזער את הנזק למשתמשים בדרך בעת פגיעה רכב (ע”פ “הנחיות לבחירה ולהצבה של התקני בטיחות בדרכים עירונית”) או הולך רגל ומשתמש אחר בדרך כגון רוכב אופניים, מומלץ להשתמש בעמודי חסימה “סלחניים” שימזערו את הנזק בגורם הפוגע.
- בטיחות המשתמשים בדרך היא מעל הכל בכל הנוגע להתקנת עמודי חסימה.
בנוסף להנחיות החוברת “הנחיות לתכנון רחוב בערים – מרחב הרחוב” יש צורך להתייחס גם לחוק הנגישות כאשר מתקינים עמודי חסימה בכל דרך נגישה, (לא מדובר על רצועת העזר) ע”פ חוק הנגישות, בעת התקנת עמודי חסימה, יש להביא בחשבון את הסעיפים הבאים:
- גובה עמוד החסימה יהיה לא פחות מ 55 ס”מ וקודקודו בקוטר של 15 ס”מ לפחות.
- העמוד חייב להיות בעל ניגוד חזותי לסביבתו בהתאם לסעיף 2.9.3.4 ג
הגדרת ניגוד חזותי –
(מתוך “תקן ישראלי ת”י 1918 חלק 1” עמוד 3)
- יש להשאיר “מעבר אחד לפחות שרוחבו החופשי לא יהיה קטן מ 110 ס”מ” (לצורך מעבר כיסא גלגלים).
אם נשלב בתמצות את המלצות 2 החוברות יחד, הקשר בין תכנון מרחב הרחוב, לחוק הנגישות הוא רק במקרים בהם “עצמים נייחים” (עמודי חסימה למשל) משולבים באחת מרצועות ההליכה ברחוב והיא – “דרך נגישה”.
במקרה בו יש צורך בהתקנת עמודי חסימה בתוך רצועת ההליכה, יש לוודא שעמוד החסימה לא יהוה מכשול ולא רק לבעלי מוגבלויות!
דעתי היא שההגדרה המדויקת של עמוד חסימה לפי שרטוט 10, ב “תקן ישראלי ת”י 1918 חלק 1” מחטיאה את המטרה, שכן ניקח לדוגמא עמוד חסימה בצבע אדום בוהק שקוטרו העליון הוא 12 ס”מ וגובהו כ 90 ס”מ מעל האדמה. (מצורפת תמונה). האם מישהו יכול לטעון שעמוד שכזה יכול להוות מכשול?
דוגמא נוספת: עמוד חסימה המותקן במרכז נתיב אופניים למניעת כניסה של רכבים לנתיב. גובהו 90 ס”מ, צבעו כחול בוהק, קוטרו העליון כ 10 ס”מ והוא בעל מחזיר אור לבן. בנוסף העמוד עשוי חומר קשיח, אך אלסטי, שנבדק, הוכח ואושר ע”י מעבדה אירופאיות מוסמכת כבטוח במאות אחוזים יותר מכל עמוד חסימה אחר מברזל או בטון, בעת פגיעת רוכב אופניים, הולך רגל וכ”ו. האם גם עמוד שכזה מהוה מכשול מסוכן ואינו מותר ע”פ חוק הנגישות רק בגלל שקוטרו קטן מ 15 ס”מ? קשה לי להאמין שנמצא רוכב אופניים אחד שיגיד שהוא מעדיף עמוד קשיח מבטון או ברזל שקוטרו 15 ס”מ במרכז נתיב הרכיבה שלו…
עמודי חסימה מסדרת X-last
עד לפני מספר שנים, האפשרויות של עמודי חסימה בישראל היו מצומצמות יחסית לעמודים מבטון, ברזל או גומי ממוחזר. בתור עמודי חסימה עמודים אלו עושים את עבודתם נאמנה, אך אם זאת יש להם מגבלות רבות כגון:
- עמוד חסימה קשיח שנפגע מרכב מתעקם או נפגע בצורה קשה ויש להחליפו.
- עמוד חסימה קשיח שנפגע מרכב נשלף מתוך המשטח עליו הוא מותקן וגורם לו לנזק רב.
- עמודים מברזל דורשים תחזוקה שכן הברזל מטבעו רגיש לפגעי מזג אוויר ויש לצבוע אותם מפעם לפעם.
- עיצובם של עמודים סטנדרטיים יחסית מוגבל. דגמים שונים מהסטנדרט בד”כ נמכרים בעלויות גבוהות.
- בעת פגיעה של הולך רגל או רוכב אופניים בעמוד חסימה קשיח, העמוד לא יספוג את המכה וכל אנרגיית הפגיעה תעבור לגוף הפוגע, דבר שמגביר באופן משמעותי את חומרת הנזק והפציעה.
- במקרה ויש צורך בשעת חירום לאפשר מעבר של רכב חירום כגון אמבולנס או כבאית, עמוד חסימה קשיח מברזל או בטון לא יאפשר את המעבר של כלי הרכב או יגרום לנזק רב במקרה של מעבר הכרחי (דריסה של העמוד)
- לעיתים קיים שימוש בתושבות האמורות לאפשר את שליפת העמודים לצרכי חירום או תפעול. במקרים רבים, שליפת עמוד מתושבת הופכת בלתי אפשרית שכן העמודים “מתחברים” לתושבת כתוצאה מפגעי מזג אויר, קורוזיה או פגיעה של רכבים בעמוד המעוותת את התושבת. בנוסף שליפת עמודי בטון אינה אפשרית עקב משקלם הרב.
(דוגמאות לעמודים קשיחים שנפגעו)
- עמוד חסימה קשיח, שנפגע ונשאר נעוץ במשטח עלול להוות סכנה למשתמשים בדרך.
- עלויות התחזוקה של עמודי חסימה קשיחים גבוהות יחסית שכן הם ניזוקים בכל פגיעה ויש להחליפם ובמרבית המקרים גם לתקן את המשטח עליו הם מותקנים.
(עמודי חסימה סטנדרטיים שנפגעו מדריסת רכבים)
עמודי X-last הם אלטרנטיבה מהפכנית פורצת דרך המשנה את כללי המשחק בכל הנוגע לעמודי חסימה. העמודים הנ”ל מיוצרים בספרד ע”י חברה בשם Sabacaucho. סוד העמודים טמון בחומר הגלם אשר הינו תרכובת סודית של פוליאטילן. הרעיון העומד מאחורי עמודי החסימה הייחודיים הינו בראש ובראשונה קשיחות. כל העמודים מסדרת x-last נראים ומרגישים קשיחים למדי, בדרגה כזו שלא ניתן לכופף אותם בכוח פיזי. בעת פגיעה עם רכב פרטי בעמוד חסימה מסדרת X-last, יגרם נזק חמור לפגוש הרכב כמעט באותה “היעילות” כאילו פגע הרכב בעמוד קשיח.
אם הרכב ימשיך לנסות לדחוף את העמוד תוך הפעלת לחץ מוגבר בסופו של דבר, העמוד “יכנע” ויקרוס, מבלי שיגרם נזק למשטח עליו הוא מותקן, שכן הקשיחות של העמוד מוגבלת עד לעומס מסוים בהתאם לעיצוב העמוד
השימוש בעמודי חסימה מסדרת X-last מקנה יתרונות רבים אל מול כל החסרונות של עמודי חסימה סטנדרטיים מבטון וברזל:
- לא תידרש החלפתו של עמוד חסימה מסדרת X-last אשר נפגע או נדרס ע”י רכב מספר רב של פעמים, אפילו בעת פגיעה במהירות גבוהה.
- המשטח עליו מותקן עמוד חסימה מסדרת X-last לא יינזק ולא יידרש לבצע בו תיקון לאחר פגיעת רכב בעמוד.
- החומר ממנו עשויים עמודי חסימה מסדרת x-last אינו דורש תחזוקה שכן החומר עמיד בכל פגעי מזג האוויר.
- קיימים מעל 20 דגמים ועיצובים של עמודי חסימה מסדרת X-last. כל דגם ניתן לרכוש לפי הזמנה בכל גוון מתוך סרגל RAL כמו כן ניתן גם לשלב 2 צבעים בכל עמוד.
- בהזמנה מיוחדת בעלות נמוכה ניתן להזמין את עמודי X-last עם התבעת לוגו ע”ג העמוד כגון לוגו העיריה או הרשות המקומית.
- עמודי X-last נבדקו במעבדות אירופאיות מוסמכות והוכח שהם בטוחים ביותר לכל המשתמשים בדרך, שכן בעת פגיעת גוף או ראש של הולך רגל או רוכב אופניים, העמוד יספוג חלק ניכר מהפגיעה וימזער את חומר הפציעה. כמו כן כל העמודים מאושרים בתקן המחמיר להצבת עמודי אנכיים EN 12899-3:2007 .
- את כל עמודי החסימה ניתן להתקין גם באמצעות תושבת המאפשרת את שליפת העמודים באמצעות מפת, בשעת חירום. התושבת עמידה במיוחד ואיננה ניזוקה מפגעי מזג אויר או פגיעות רכבים. התושבת עומדת בתקן UNE-EN1433:2003
- שימוש בעמודי חסימה מסדרת X-last יחסוך לעירייה או לרשות המקומית כסף רב בתחזוקה שוטפת של עמודי החסימה בעיר
- תהליך הייצור של עמודי חסימה מסדרת X-last הינו ידידותי לסביבה ואינו פולט גזי פליטה מסוכנים וטמפרטורות גבוהות.
- ניתן להשתמש בעמודי חסימה מסדרת X-last כעמודי תאורה מעוצבים באמצעות תושבת תאורה המאירה את העמוד מבפנים. כל זאת מבלי לגרוע מיכולותיו של העמוד.
- מרבית עמודי החסימה ניתנים להתקנה ביציקת בטון או באמצעות ברגים ישירות למשטח.
תמונות להמחשת יתרונות עמודי החסימה מסדרת X-last
מסמכים רלוונטיים:
גילוי נאות
חברת ארבל שטראוס הינה הנציגה הבלעדית של חברת Sabacaucho בישראל והיבואן הבלעדי של עמודי X-last בישראל. אתר החברה הספרדית: http://www.sabacaucho.com/es/
כותב המאמר – עמרי ארבל, הינו מנכ”ל ובעלים משותף בחברה.
סרטוני הדגמה לסוגי עמודי חסימה
הבהרה
כל האמור במאמר זה אינו בגדר המלצה או ייעוץ מקצועי או משפטי, אלא דעה ופרשנות אישית בלתי מקצועית או מוסמכת. לפני ביצוע כל רכישה והתקנת של עמודי חסימה יש להתייעץ עם הגורמים המוסמכים ולקבל על כך אישור. חברת ארבל שטראוס אינה מוסמכת לתת כל אישור או המלצה בנוגע לעמודי חסימה שכן כל עיסוקה הוא יבוא, שיווק והתקנה ע”פ דרישות והנחיות מזמין העבודה. אין במאמר זה מתיחת ביקורת או ערעור על דעתו ופסיקתו של כל גורם או מסמך רשמי או פרטי, אלא דעתו האישית של הכותב בלבד.
